תקנות1993הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993, ניכוי מס ממשכורת בלתי קבועה.
4. ניכוי מס ממשכורת בלתי קבועה
(א)מעביד המשלם לעובד משכורת בלתי קבועה, ינכה ממנה, בעת התשלום, מס בסכום השווה להפרש המס המוכפל ב־12; לענין זה, ”הפרש המס“ – ההפרש בין המס שיש לנכות ממשכורת החודש לחודש שבו שולמה המשכורת הבלתי קבועה, לבין המס שיש לנכותו ממשכורת החודש לאותו חודש, בתוספת החלק השנים־עשר מהמשכורת הבלתי קבועה, ובלבד שאם המשכורת הבלתי קבועה שולמה לעובדי פושט רגל או חברה בפירוק ינוכה ממנה בעת התשלום מס בשיעור שלא יפחת מ־25%.
(ב)מעביד המשלם לעובד יומי משכורת בלתי קבועה, ינכה ממנה, בעת התשלום, מס בסכום השווה להפרש המס המוכפל ב־300; לענין זה ”הפרש המס“ – ההפרש בין המס שיש לנכות משכר עבודת יום שבו שולמה המשכורת הבלתי קבועה, לבין המס שיש לנכותו משכר עבודת אותו יום בתוספת החלק ה־300 מהמשכורת הבלתי קבועה.
(ג)פקיד השומה רשאי, במקרים מסויימים, להורות על שינוי שיעור הניכוי האמור בתקנות משנה (א) או (ב).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.