סעיף 3א לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל״ט–1979, מרפאות של תאגידים.

(א)האמור בסעיף 3 אינו בא למנוע מבית־חולים, מקופת־חולים, מרשות מקומית או מתאגיד אחר, לפתוח, להחזיק או לנהל רופאי שיניים מרפאת שיניים שבה עוסקים בריפוי שיניים אנשים המורשים לכך לפי פקודה זו, ובלבד שנתקבל לגביה רשיון מאת המנהל אם לא הופטרה מכך בתקנות לפי סעיף קטן (ב); המרפאה תהיה בהשגחתו ותחת פיקוחו של רופא שיניים אחראי.

(ב)השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי מרפאות כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל או לגבי סוגים מהן, הוראות בדבר –

(1)התנאים שיש לקיים במרפאות כדי להבטיח מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה;

(2)קביעת רופא שיניים אחראי למרפאה וקיום נוהלים להעסקת עוזרים מקצועיים ושינניות;

(3)תקופת תקפו של הרשיון והנסיבות שבהן ניתן לבטלו;

(4)מרפאות שיהיו פטורות מחובת רשיון;

(5)דרכי הפיקוח שיקיים המנהל על המרפאות;

(6)ניהול רשומות ודרכי דיווח למנהל;

(7)האגרות שישולמו בעד קבלת רשיון ובעד חידושו.

(ג)הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.