פקודה1970הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש״ל–1970, השתתפות עצמית – הוראת שעה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: חובת הביטוח
3א. השתתפות עצמית – הוראת שעה
תיקון: תשס״ח, ק״ת תשע״ב, תשע״ו
(תוקף הוראת השעה הוארך לצמיתות).
(א)על אף הוראות סעיף 3(ב), רשאית הרשות, בהסכמת שר המשפטים לתת הוראות המחייבות מבטח או המתירות לו לכלול בחוזה ביטוח, באופן ובתנאים שתורה, אחת או יותר מתניות אלה:
(1)זכותו של המבטח לנכות דמי השתתפות עצמית מהפיצויים שלהם זכאי הנוהג ברכב בעד אבדן השתכרות או בעד נזק שאינו נזק ממון, בסכום שלא יעלה על הסכום הכולל של הפיצויים כאמור;
(2)חובתו של מבוטח לשלם דמי השתתפות עצמית למבטח אם שילם המבטח פיצויים לפי סעיף 3(א), ובלבד שדמי ההשתתפות העצמית לא יעלו על הסכום הכולל של הפיצויים כאמור; ואולם אם נפגע המבוטח בתאונת הדרכים, לא ישלם דמי השתתפות עצמית לפי פסקת משנה זו וינוכו דמי השתתפות עצמית מהפיצויים שלהם הוא זכאי, לפי הוראות פסקה (1).
(ב)בהוראות לפי סעיף קטן (א) תכלול הרשות עניינים אלה:
(1)סכום ההשתתפות העצמית המרבי, ויכול שיהיה שונה לכלי רכב מסוגים שונים;
(2)הוראות לעניין הפחתת דמי הביטוח.
(ג)הוראות הרשות לפי סעיף קטן (א) יכול שיינתנו לכלל המבטחים, לסוג מסוים מהם או למבטח מסוים, ויראו אותן כהוראות שניתנו לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, לרבות לעניין עיצום כספי לפי פרק ט׳1 ופרסום הוראות לפי סעיף 111א, לחוק האמור.
(ד)שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
(1)מתכונת הגילוי למבוטח, בפוליסה ובתעודת ביטוח, בדבר דמי השתתפות עצמית ותנאיהם;
(2)סוגי כלי הרכב שלגביהם ניתן לכרות חוזה ביטוח לפי סעיף קטן (א);
(3)מקרים שבהם לא תיכלל בחוזה הביטוח תניה לעניין דמי השתתפות עצמית של הנוהג ברכב.
(ה)שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם זכאי הנוהג ברכב, גם אם אינו המבוטח, לבחור שלא תיכלל לגביו תניה בדבר השתתפות עצמית.
(ו)על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) תהא הרשות רשאית להטיל עיצום כספי לפי פרק ט׳1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, ויהיו נתונות לה, לעניין זה, סמכויות הממונה כהגדרתו בחוק האמור, לפי סעיף 92א(ג) לאותו חוק.
(ז)נתנה הרשות הוראות לפי סעיף קטן (א), יידע מבטח מבוטח בדבר זכותו לכרות חוזה ביטוח שאינו כולל תניה מהתניות לפי סעיף קטן (א) ויאפשר לו לכרות חוזה ביטוח כאמור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי להטיל על מבטח חובה להתקשר בחוזה ביטוח.
(ח)נוכו דמי ההשתתפות העצמית מפיצויים בעד אבדן השתכרות כאמור בסעיף קטן (א), לא יראו לעניין סעיף 11 לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976, את הסכום שנוכה כאמור, כתשלום על פי חיקוק בעד תקופת אי־כושר לעבודה מטעמי בריאות.
(ט)למבוטח או לנוהג ברכב ששילם דמי השתתפות עצמית או שנוכו מהפיצויים שלהם הוא זכאי דמי השתתפות עצמית, כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בשל דמי ההשתתפות העצמית.
(י)בסעיף זה, ”מבוטח“ – מי שכרת חוזה ביטוח עם המבטח ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה.
פורסמו תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס״ט–2008.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש״ל–1970 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.