סעיף 56ג לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972, הגשת בקשה בין־לאומית או בקשת הרחבה.

אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל כסימן מסחר לאומי או שהוא הבעל הרשום של סימן מסחר לאומי, רשאי להגיש לרשם בשמשו כמשרד המקור, על בסיס הבקשה או הרישום כאמור, ולפי הוראות פרק זה –

(1)בקשה בין־לאומית שאינה מייעדת את ישראל;

(2)בקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל, ובלבד שהמבקש הוא הבעל הרשום של סימן מסחר בין־לאומי.