סעיף 56ה לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972, תחולת הוראות הפקודה על בקשות המייעדות את ישראל.

קיבל הרשם הודעה מהמשרד הבין־לאומי בדבר הגשת בקשה המייעדת את ישראל, יחליט בדבר כשרותו לרישום של סימן המסחר המבוקש לרישום, ויחולו ההוראות לפי פקודה זו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)הוראות סעיף 17 לא יחולו;

(1א)לענין סעיפים 17א ו־17ב, חלוקת בקשות או איחוד בקשות יהיו לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;

(1ב)לענין סעיף 20, תיקון טעות בבקשה המייעדת את ישראל או בנוגע אליה יהיה לפי תקנות מדריד;

(2)לענין סעיף 24(ג), עותק מהודעת ההתנגדות כאמור בסעיף 24(ב) יישלח למשרד הבין־לאומי לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד ובתוך התקופה הקבועה בסעיף 56ו רישה;

(3)לענין הרישום לפי סעיף 26, יצוין בפנקס כי סימן המסחר הוא סימן מסחר בין־לאומי;

(4)במקום הוראות סעיף 27 יחולו הוראות אלה:

(א)תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, שנרשם לפי בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשם סימן המסחר הבין־לאומי בפנקס הרישום הבין־לאומי;

(ב)תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, שנרשם לפי בקשת הרחבה המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשמה בקשת ההרחבה בפנקס הרישום הבין־לאומי.