סעיף 1יח לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, תשלום שכר העבודה לעובד והעברת ניכויים.

(א)שולם שכר עבודה או מקצתו באמצעות הממונה כאמור בסעיף 1יז(א), יעביר הממונה לעובד את סכום שכר העבודה שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי העבודה או שהעובד הסכים לניכויו בכתב; כן יעביר הממונה לעובד, בניכוי כאמור, את הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה, למעט אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה.

(ב)לא העביר הממונה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעסיק (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ישלם לעובד ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ג)מיועד סכום שגבה הממונה או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה – יעבירו הממונה לאותו גוף; כן רשאי הממונה, באישור השר, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, ”גוף בישראל“ – לרבות המינהל האזרחי שהוקם בידי מפקד כוחות צה״ל ביהודה והשומרון.

(ד)גבה או ניכה הממונה דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי.

(ה)הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו.

(ו)הממונה רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובהסכמת שר האוצר.