פקודה1938הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע בשם הממשלה יהיו פטורים ממס.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק א׳ – פיטורין ממסי עיריה
3. הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע בשם הממשלה יהיו פטורים ממס
תיקון: 1948, תש״ח, תש״ט־2, תשי״ד, תשכ״ח, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשע״ז־2
למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934:–
(א) (1)בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר.
(2)בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד׳ לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.
(3)שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –
(א)לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם – 30%;
(ב)לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות – 45%;
(ג)לגבי נכסים אחרים – 55%.
(ב)ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה [במקור: הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה] או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה [במקור: הכתר], והמשמשים לצרכי הממשלה [במקור: הכתר או לצרכי הנציב העליון או לצרכי מזכיר הממלכה] או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה [במקור: הכתר], ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה [במקור: הכתר] המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.
(ג)שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.
הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.