סעיף 37א1 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986, הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי.

(א)בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור בסעיף 37(א).

(ב)אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.

(ג)בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.

(ד)בלי לגרוע מהוראות סעיפים 1ו ו־88כג, השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.

(ה)השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ו)השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ז)על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי סעיף 37(א), (ג) ו־(ד) כנוסחו ערב תיקון מס׳ 13 ולפי סעיף 126(א), כל עוד הן עומדות בתוקף לפי סעיף 62 לתיקון מס׳ 13, או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי סעיף 37(ד) כנוסחו אחרי תיקון מס׳ 13.