סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, התשע״א–2011, הוראה בדבר מניעת כניסה למוסד.

(א)הוזהר אדם כאמור בסעיף 2, וחזר ונקט במתכוון מעשה אלימות כלפי איש צוות במוסד רפואי או כלפי איש צוות במקום המספק שירותי רווחה, או השחית במתכוון רכוש של מוסד, בתקופת האזהרה, רשאי מנהל המוסד להורות כי לא יהיה רשאי להיכנס לאותו מוסד או לחלק ממנו, למעט במקרים המפורטים להלן, לפי העניין, ולתקופה המפורטת בסעיף קטן (ב):

(1)לשם קבלת טיפול רפואי שהוא זקוק לו;

(2)לשם מתן שירותי רווחה – אם השתכנע מנהל המוסד כי עלולה להיגרם פגיעה בצרכיו החיוניים אם לא יקבל שירותי רווחה כאמור.

(ב)מניעת כניסה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בתקופה כלהלן:

(1)אם נקט בתקופת האזהרה אלימות פיזית – תקופה שלא תעלה על שישה חודשים;

(2)אם נקט בתקופת האזהרה אלימות מילולית או השחית רכוש – תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ג)אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מתן שירותי רווחה לבן משפחתו של אדם שנמנעה ממנו כניסה למוסד; לעניין זה, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.