סעיף 12 לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי״ז–1957, תקנות להסדר.

שר החקלאות רשאי, במידה שראה צורך בכך כדי להבטיח שתוצרת מן החי תוכשר להתחרות בשווקי חוץ לארץ, להתקין תקנות בכל הנוגע לפיקוח על טיב תוצרת מן החי המיועדת ליצוא, אם דרך כלל ואם לגבי תוצרת מיוחדת מן החי, ובמיוחד תקנות –

(1)הקובעות את סגולותיה של תוצרת מן החי ליצוא;

(2)האוסרות את ההתעסקות באריזת תוצרת מן החי או את העבודה בה שלא ברשיון, מתנות את קבלת הרשיון במבחן, וקובעות את אופן המבחן, את התנאים לקבלת הרשיון ולשלילתו;

(3)הקובעות את טיבם של חמרי אריזה לתוצרת מן החי וצורתם;

(4)המסדירות, לגבי כל מי שעוסק ביצוא של התוצרת מן החי, את האיסוף של התוצרת מן החי, את מיונה, אריזתה, סימונה, עיקורה, פיסטורה, חיטויה, החסנתה, הובלתה, שימורה, ייצורה ואת הטיפול בה ובאריזתה, וכן שיטות לפעולות אלה;

(5)המסדירות את הפיקוח על עבודתם של אורזי התוצרת מן החי;

(6)הקובעות שיטות הבדיקה של התוצרת מן החי וסדריה;

(7)האוסרות או מגבילות, מטעמים שבטיב התוצרת במחלותיה או במגפותיה, את ייצואה של תוצרת מן החי בעונות מסויימות או מאזורים או משטחי גידול מסויימים;

(8)הקובעות תנאים לשמירה על בריאותה של התוצרת מן החי במקום גידולה, בבתי אריזה, במחסנים, בבתי־חרושת, ובכלי הובלה, ומחייבות חיטויה של תוצרת מן החי ושל חמרי אריזתה ונקיטת אמצעים אחרים להגנתה מפני מחלות וקלקולים.

פורסמו תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי״ח–1958.

פורסמו תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל״ז–1976.

פורסמו תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים), התשנ״ח–1998.