סעיף 4 לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי״ז–1957, איסור יצוא ללא בדיקה.

(א)לא ייצא אדם תוצרת מן החי אלא אם הגישה תחילה למבקר לבדיקה והמבקר אישרה בכתב כראויה ליצוא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, והמייצא מילא אחרי התנאים שבכתב האישור.

(ב)מבקר רשאי בתהליך הבדיקה להיעזר על ידי אחרים, בין שהם עובדי המדינה ובין שהם מוסדות בדיקה מקצועיים או מדעיים או יחידים שאין עסקם בייצור, במסחר או בייצוא של התוצרת העומדת להיבדק או של תוצרת דומה.

(ג)סירב מבקר לאשר תוצרת מן החי כראויה ליצוא יתן ליצואן תעודה המפרשת את נימוקי הסירוב.

(ד)שר החקלאות יקבע בתקנות הוראות בדבר המועדים, שבהם חייב מבקר להודיע החלטתו בדבר אישור תוצרת מן החי לפי סעיף זה; לא הודיע המבקר תוך המועד האמור, רואים את הדבר כאילו ניתן האישור.

פורסמו תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי״ח–1958.

פורסמו תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל״ז–1976.

פורסמו תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים), התשנ״ח–1998.