סעיף 8 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012, חובת התקשרות עם גוף יישום מוכר.

(א)לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי פרק זה, על יצרן ועל יבואן להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר, שקיבל הכרה לפי סעיף 14 לטפל בסוג הציוד והסוללות שאותו יצרן או יבואן מייצר או מייבא; התקשר יצרן או יבואן עם גוף יישום מוכר, יהיה גוף היישום המוכר אחראי לקיום חובות היצרן או היבואן כאמור, כל עוד ההתקשרות עומדת בתוקפה.

(ב)יצרן ויבואן יהיו אחראים למימון כל העלויות של גוף יישום מוכר שעמו התקשרו בהתאם להוראות סעיף קטן (א), הנדרשות לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי פרק זה והמפורטות בסעיף 17(א), בתנאים שוויוניים, ובהתחשב, בין השאר, בחלקם מתוך סך הציוד והסוללות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף יישום מוכר לפי קבוצות הסיווג ובאפשרויות השימוש החוזר או סוגי הטיפול בפסולת הנוצרת מהציוד והסוללות שייצרו או ייבאו.

(ג)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) סיפה, יצרן או יבואן שהתקשר עם גוף יישום מוכר, ינהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 5(א)(1) ו־(ב)(1), והמנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד יהיה רשאי לעיין ברישום כאמור ולקבל העתק נכון ממנו.

(ד)מצא יצרן או יבואן כי גוף יישום מוכר שעמו התקשר בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אינו מקיים חובות יצרנים ויבואנים כאמור באותו סעיף קטן, כולן או חלקן, או סבר כי קיים חשש שגוף היישום המוכר לא יקיים חובות אלה, ינקוט היצרן או היבואן את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי להבטיח קיומן של החובות כאמור בידי גוף היישום המוכר.