סעיף 5 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990, אופן מדידת הרעש.

(א)מדידת הרעש לענין תקנה 2(1) ו־(2) תיעשה כך:

(1)מקום המדידה –

(א)בדירת מגורים – בחדרים המשמשים למגורים;

(ב)במקום שאינו דירת מגורים – בחדרים שבהם נמצאים בני אדם דרך כלל;

(2)תנאי המדידה –

(א)במרכז החדר ובמרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר ומכשול אחר;

(ב)בגובה שבין 120 ס״מ ו־150 ס״מ מהרצפה;

(ג)כאשר דלתות וחלונות החדר הפונים אל המרפסת וכלפי־חוץ פתוחים לרווחה ודלתות החדר הפנימיות הפונות כלפי פנים הדירה סגורות;

(ד)המיקרופון של מד הרעש יכוון כך שתתקבל במכשיר המדידה קריאה מרבית.

(3) (א)מד הרעש יכוייל סמוך לפני ביצוע המדידה בהתאם להוראות היצרן; מיד לאחר המדידה תבוצע בדיקת כיול; נמצא הפרש של 1dB או יותר בין קריאות מד הרעש בעת הכיול לפני המדידה ובבדיקת הכיול שלאחריה, יש לחזור על המדידה;

(ב)מד הרעש יהיה במצב תקין ויכוון –

(1)בהתאם להוראות היצרן;

(2)למצב ”מהיר“ ובאין מצב ”מהיר“ – למצב ”איטי“;

(3)לסקלת ”A“.

(4)משך המדידה יארך זמן סביר בהתאם לנסיבות הענין ולא יפחת מ־10 שניות.

(ב)לענין תקנה 2(1) ו־(2) – כאשר הרעש בתוך בנין – תיעשה מדידת הרעש בתוך הבנין כאמור בתקנת משנה (א) לעיל וכן תיעשה מדידה נוספת כאשר דלתות וחלונות החדר הפונים אל המרפסת כלפי חוץ – סגורים.

(ג)מדידת הרעש לענין תקנה 2(3) תיעשה כך –

(1)מד הרעש יוצב מחוץ לבנין במרחק של כ־7 מטרים ממנו, בכיוון מקור הרעש, ויכוון למצב ”איטי“ ולסקלת ”C“.

(2)באין סקלה ”C“ במד הרעש, הוא יכוון למצב ”שיא“ ולסקלת תגובה ”L“.

(ד)מדידת רעש הרקע תיעשה במידת האפשר כאמור בתקנת משנה (א), ובאין אפשרות כזו – לפי שיקוליו המקצועיים של מבצע המדידה ובהתאם להנחיות המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה ולשיטות שיקבע.