חוק2007הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007, הגדרות.
2. הגדרות
תיקון: תשפ״ד
בחוק זה –
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת;
”בית עסק“ – מקום שבמהלך העבודה או העסקים מצטברים בו צמיגים משומשים, לרבות מקום המשמש למכירת צמיגים כאמור, החלפתם או אחסונם ומקום המשמש לתיקון תקרים;
”בעל בית עסק“ – כל אחד מאלה:
(1)המנהל את בית העסק;
(2)המחזיק של בית העסק;
(3)בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלת בית העסק או לניהולו או לעיסוק בעסק, או מי שעליו מוטלת חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
(4)מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל בית העסק;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הממונה“ – מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לענין חוק זה לפי סעיף 5;
”השר“ – השר להגנת הסביבה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”יבואן“ – מי שמייבא צמיגים, לרבות מי שמייבא רכב מנועי, ולמעט יחיד המייבא צמיגים או רכב מנועי לשימוש עצמי;
”יצרן“ – מי שעוסק בייצור צמיגים;
”מיחזור“ – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993;
”סילוק“ – חיתוך צמיג לארבעה חלקים לפחות ופינויו לאתר לסילוק פסולת המוסדר לפי כל דין;
”צמיג“ – חישוק עשוי גומי לגלגלי רכב מנועי וגרור;
”רכב מנועי“, ”גרור“ – כהגדרתם לפי פקודת התעבורה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.