סעיף 6 לחוק השכירות והשאילה, תשל״א–1971, התאמת המושכר והסתמכות על אי־התאמה.

(א)המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.

(ב)על אי־התאמת המושכר יחולו הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ״ח–1968, בשינויים המחויבים (להלן – אי־התאמה), בין שאי־ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.

(ג)השוכר אינו זכאי להסתמך על אי־התאמה בכל אחת מאלה:

(1)השוכר ידע על אי־ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;

(2)השוכר לא הודיע על אי־ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי־ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי־ההתאמה;

(3)השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי־ההתאמה.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא להסתמך על אי־ההתאמה באותה מידה שבה אי־קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר.