סעיף 9 לחוק השכירות והשאילה, תשל״א–1971, תרופות בשל אי־תיקון פגם או אי־התאמה.

(א)דרש השוכר מהמשכיר לתקן את הפגם או את אי־ההתאמה ולא תיקן המשכיר את הפגם או את אי־ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר –

(1)לתקן את הפגם או את אי־ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות;

(2)להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם או את אי־ההתאמה, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם או את אי־ההתאמה לעומת שוויה לפי החוזה.

(ב)רצה השוכר לתקן את הפגם או את אי־ההתאמה, עליו להודיע על כך למשכיר זמן סביר מראש.

(ג)פגם או אי־התאמה שתיקונם דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר שימתין לתיקונם בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנם כאמור בסעיף קטן (א)(1) בלי דרישה לפי סעיף 7(א) או הודעה לפי סעיף קטן (ב).

(ד)על אף האמור בסעיף 16א, השוכר זכאי לתקן בעצמו בכל עת פגם שתיקונו אינו באחריות המשכיר, ובלבד שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם.