סעיף 43 לחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, סמכויות האומן.

(א)בכל עניין הקשור בחיי היום־יום של הילד, ובכלל זה בעניינים המנויים בתוספת הראשונה, תהיה לאומן סמכות בלעדית לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו, ככל הנדרש, לרבות בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד בעניינים האמורים, ולמעט הליכים נגד הורי הילד, והכול אלא אם כן הוגבלה סמכותו של האומן כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב)סמכויותיו של אומן יכול שיוגבלו בהוראות ההסכם עם האומן כאמור בסעיף 47, בצו שיפוטי שניתן בעניין זה או בהחלטת הגורם המוסמך; הגבלת סמכות כאמור יכול שתוטל על אומן בכל שלב, לרבות טרם חתימת ההסכם בינו ובין המשרד, או לאחר תחילת האומנה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת שהותו של ילד שהושם באומנה, אצל הוריו, יהיו הוריו מוסמכים לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגו בעניינים הכרוכים בטיפול היום־יומי השוטף שלהם בו, ככל הנדרש בעת שהותו עמם.

(ד)בעניינים המנויים בפרטים 2 עד 5 ו־12 בתוספת הראשונה, בייצוג בהליכים משפטיים כאמור בסעיף קטן (א), ובכל עניין אחר שפורט בהסכם עם האומן כאמור בסעיף 47, תחול על האומן החובה ליידע את הורי הילד, ישירות או באמצעות מנחה האומנה שמונה לילד, זמן סביר מראש על תכניותיו בקשר לילד ועל כוונתו לתת הסכמה, לאשר פעולה של הילד או לייצגו.

(ה) (1)הודיע הורה לאומן על התנגדותו להפעלת סמכות בעניינים המנויים בתוספת הראשונה בידי האומן או על התנגדותו להפעלתה באופן מסוים, והם לא הגיעו לידי הסכמה, יודיע על כך האומן למנחה האומנה שמונה לילד וזה יפעל בהקדם האפשרי להבאת הצדדים לידי הסכמה; לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, יחליט מנחה האומנה בעניין; לא קיבל מי מהצדדים את הכרעת מנחה האומנה, רשאי הוא לבקש להביא את המחלוקת ואת עמדות הצדדים להכרעה לפני מפקח.

(2)הודיע הורה לאומן על התנגדותו לייצוג הילד בהליכים משפטיים למיצוי זכויותיו של הילד כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט האומן הליכים כאמור, אלא אם כן מינה אותו בית המשפט כאפוטרופוס לדין לאותו עניין.

(ו)אומן לא יהיה מוסמך לתת הסכמה, לאשר פעולות של הילד או לייצגו בעניינים המנויים בתוספת השנייה, בענייני מעמד אישי לרבות אימוץ, ובעניינים נוספים שנקבעו על ידי הגורם המוסמך; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעות לעניינים המנויים בתוספת השנייה.

(ז)מצא מנחה אומנה, על סמך חוות דעת רפואית, כי ילד זקוק בהקדם לטיפול בעניין כאמור בפרט 4 או 5 בתוספת השנייה, ולא התקבלה הסכמת הורה הילד על אף מאמצים סבירים שנקט מנחה האומנה, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד חוות הדעת הרפואית, וסבר מנחה האומנה כי דחיית הטיפול עד לקבלת הסכמת ההורה אינה לטובת הילד, יפעל בהקדם האפשרי להבאת העניין לפני המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, כדי שתשקול פנייה לקבלת החלטת בית המשפט בעניין.

(ח)על אף האמור בפרק זה, לאומן שמונה כאפוטרופוס לילד יהיו האחריות, החובות והזכויות ככל אפוטרופוס, בכפוף לעניינים ולהגבלות שנקבעו בצו המינוי או בהחלטת בית משפט, אם נקבעו.

(ט)השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.