סעיף 92 לחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, הוראות מעבר.

(א)הממונה על רישוי אומנה, בהתייעצות עם המפקח הארצי על האומנה, רשאי, לבקשת קרוב משפחה שהחזיק ילד בביתו ולא הוכר כמשפחה אומנת ערב פרסומו של חוק זה, לתת לקרוב המשפחה כאמור רישיון אומנה לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים מיום התחילה (בסעיף זה – תקופת המעבר), גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שישה חודשים מיום התחילה, ולא מתקיים במבקש התנאי שבסעיף 24(ב); תמה תקופת המעבר, יהיה רשאי הממונה על רישוי אומנה להאריך, בדרך האמורה, רישיון לקרוב משפחה כאמור רק לגבי ילד שמלאו לו 14 שנים ושהה בבית קרוב המשפחה כאמור במשך 30 חודשים לפחות, אם מצא כי הדבר נדרש לטובת הילד ומחמת נסיבות הקשורות בילד.

(ב)מי שאושר בידי מי שהשר הסמיכו לכך לשמש משפחה אומנת והיה עמו ילד באומנה ערב פרסומו של חוק זה, יראו אותו כאילו קיבל רישיון אומנה לעניין אותו ילד גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, לתקופה של שלוש שנים מיום התחילה, ובלבד שלא מתקיים בו התנאי שבסעיף 24(ב); רישיון אומנה לאדם כאמור לעניין ילדים אחרים יינתן בהתאם להוראות חוק זה.

(ג)מי שאושר בידי מי שהשר הסמיכו לכך לשמש משפחה אומנת, מיום פרסומו של חוק זה ועד ערב יום התחילה יראו אותו כאילו ניתן לו רישיון אומנה לפי חוק זה, והוראות סעיף 30 יחולו לעניין רישיון כאמור בתקופה האמורה.

(ד)מי שהגיש בקשה לשמש משפחה אומנת ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הגיש בקשה לרישיון אומנה לפי חוק זה.