סעיף 19ב לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ״ט–1969, טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר עונשין.

הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה:

(1)שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי;

(2)שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין,

יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.