סעיף 12כ לחוק רואי חשבון, תשט״ו–1955, אמצעי משמעת על־תנאי.

(א)החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון לפי הוראות סעיף 12יט(א)(3) או (4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.

(ב)החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי) אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.

(ג)תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

(ד)החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא יינקט אמצעי משמעת זה על־תנאי.

(ה)נקבל שנקבע לגביו אמצעי משמעת על־תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על־תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לפי הוראות סעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על־תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.

(ו)החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל כאמור בסעיף קטן (ה) אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על־תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל התקופה הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.