סעיף 4 לחוק רואי חשבון, תשט״ו–1955, רשיון רואה חשבון.

(א)המועצה תתן רשיון רואה חשבון לאדם שנתמלאו בו כל התנאים האלה:

(1)הוא בגיר;

(2)עמד בבחינות הנערכות מטעם המועצה, או בבחינות שלא נפטר מהן – אם פטרתו המועצה ממקצתן – או שהוכיח למועצה את הכשרתו בראיית חשבון;

(3)התמחה בראיית חשבון שנתיים לפחות, בין בישראל ובין מחוצה לה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), המועצה רשאית, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת רישיון רואה חשבון למבקש שמתקיימים בו התנאים המנויים באותו סעיף קטן, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רואה חשבון;

(2)קיימות עובדות אחרות שבשלהן אין לתת לו רישיון רואה חשבון.

(ג)האגרות שישולמו בעד הרשיון, וכן תכניות הבחינות, סדריהן ושאר פרטיהן והאגרות שישולמו בעדן, ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות רואי חשבון, תשט״ז–1955.