סעיף 2 לחוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958, מחלקה לשירותים חברתיים של רשויות מקומיות.

(א)רשות מקומית תקיים מחלקה לשירותים חברתיים לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בדבר ארגונן של מחלקות לשירותים חברתיים של רשויות מקומיות.

פורסמו תקנות שירותי הסעד (תפקיד המנהל וועדת הסעד), התשכ״ד–1963.

(ב)נתבקשה מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית ליתן טיפול סוציאלי או להגיש סעד, ימסור הממונה על המחלקה למבקש, בכתב, את ההחלטה בבקשה תוך זמן סביר.

(ג)הרואה את עצמו נפגע על ידי אי מתן תשובה תוך זמן סביר או על ידי החלטה רשאי לערור לפני ועדת ערר בכתב.

(ד)ועדות ערר יוקמו בכל רחבי המדינה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים והוא יקבע את תחום שיפוטן בהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

(ה)בוועדת ערר יהיו שלושה חברים, שימנה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ואלה הם:

(1)משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה בהתייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2)נציג ציבור שאינו עובד המדינה ואינו עובד רשות מקומית;

(3)עובד סוציאלי שאינו עובד המדינה ואינו עובד רשות מקומית, שעבד כעובד סוציאלי בשירות המדינה או ברשות מקומית שבע שנים לפחות.

(ה1)ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 (להלן – חוק בתי דין מינהליים), למעט סעיפים 11, 12, 25 ו־45 לחוק האמור, יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים לפי חוק זה, על ערר ועל ועדת ערר.

(ו)שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות סדרי הנוהל בעררים.

פורסמו תקנות שירותי הסעד (סדרי הנוהל בועדות ערר), תשכ״ו–1965.

(ז)ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן סעד –

(1)לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;

(2)לשנות את ההחלטה שעוררים עליה;

(3)לבטל את ההחלטה ולקבוע לנזקק סעד כדי השיעור שהמחלקה רשאית ליתן;

(4)לחייב את המחלקה לשירותים חברתיים, לבדוק שנית את בקשת העורר, לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות.

(ח)ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן טיפול סוציאלי –

(1)לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;

(2)לחייב את המחלקה לשירותים חברתיים לבדוק שנית את בקשת העורר לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות.

(ט) (1)החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

(2)החלטה אחרת של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, ”החלטה אחרת“ – החלטה לעניין עיכוב ביצוע לפי סעיף 33 לחוק בתי דין מינהליים וכן החלטה בעניין סמכות עניינית.