סעיף 20 לפקודת השטרות [נוסח חדש], מסירה תשלים את ההתקשרות.

(א)כל התקשרות על פי שטר, בין של המושך בין של הקַבָּל ובין של מֵסֵב, אינה שלמה ואפשר לחזור ממנה כל עוד לא נמסר המסמך על מנת לעשותה בת־פעל; ואולם מקום שקיבול כתוב בשטר, והנמשך הודיע לאדם הזכאי לשטר, או בהתאם להוראותיו, שקיבל עליו את השטר – הקיבול נעשה שלם ואין לחזור ממנו.

(ב)בין צדדים סמוכים לבין עצמם, ולגבי כל צד מרוחק שאיננו אוחז כַּשׁוּרה:

בידי מי

(1)המסירה היא בת־פעל אם נעשתה בידי הצד המושך, או המקבל עליו או המֵסֵב, או בהרשאתם, הכל לפי הענין;

מסירה על תנאי

(2)מותר להוכיח שהמסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקנין בשטר;

אבל שטר שהוא בידי אוחז כַּשׁוּרה, חזקה חֲלוּטה היא שהיתה מסירה כשרה על ידי כל הצדדים שקדמו לו, כדי להָחִיבם כלפיו.

חזקה במסירה

(ג)שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.