סעיף 49 לפקודת השטרות [נוסח חדש], הצדק לאיחור במתן הודעת חילול.

(א)אם הגורם לאיחור היו נסיבות שאין לצד המודיע שליטה עליהן ואין לתלותן בהזנחתו או בהתנהגותו שלא כהוגן או ברשלנותו, הרי זה הצדק לאיחור במתן הודעת חילול; פסקה פעולתו של גורם האיחור – יש ליתן את ההודעה בשקידה סבירה.

מתי פוטרים מהודעת חילול

(ב)פוטרים מהודעת חילול –

(1)מקום שאף לאחר שקידה סבירה אין אפשרות ליתן הודעה כדרוש על פי הפקודה או שההודעה אינה מגיעה למושך או למסב שאותם מבקשים לחייב;

(2)על פי ויתור בפירוש או מכללא; הודעת חילול יכול שיוותרו עליה לפני שהגיע הזמן למתן הודעה או לאחר שלא ניתנה הודעה כראוי;

כלפי המושך

(3)כלפי המושך – במקרים הבאים:

(א)כשהמושך הוא גם הנמשך,

(ב)כשהנמשך הוא אדם בדוי, או אדם שאין לו כושר להתקשר בחוזה,

(ג)כשהמושך הוא האדם שהשטר מוצג לפניו לפרעון,

(ד)כשאין בין הנמשך או הקבָּל לבין המושך כל חיוב לקבל עליו את השטר או לפרעו,

(ה)כשהמושך ביטל את הוראת הפרעון;

כלפי המסב

(4)כלפי המסב – במקרים הבאים;

(א)כשהנמשך הוא אדם בדוי, או אדם שאין לו כושר להתקשר בחוזה, והמסב ידע על כך שעה שהסב את השטר,

(ב)כשהמסב הוא האדם שהשטר מוצג לפניו לפרעון,

(ג)כשהשטר קוּבּל או נעשה בתור טובה למסב.