סעיף 22 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל״א–1971, חסינות למי שנחת בישראל בכלי טיס שנשדד.

(א)כלי טיס שנעברה בו עבירה לפי סעיף 17 ונחת לאחר מכן באותה טיסה בישראל ונמצא בו אותה שעה נוסע או איש צוות, אשר לולא מעשה העבירה לא היה צריך להגיע לישראל באותה טיסה – לא ייעצר האדם ולא יובא לדין ולא יוסגר על מעשה שעשה לפני ביצוע העבירה כאמור אלא באחת מאלה:

(1)המעשה הוא עבירה לפי חוק זה;

(2)הנוסע או איש הצוות לא יצא מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;

(3)הנוסע או איש הצוות יצא מישראל אחרי הנחיתה וחזר אליה מרצונו או הוסגר לישראל בגלל המעשה האמור.

(ב)כלי טיס שנעברה בו עבירה לפי סעיף 17 ונחת באותה טיסה לאחר מכן בישראל – כלי הטיס והמטען והכבודה שבו, אשר לולא מעשה העבירה לא היו צריכים להגיע לישראל באותה טיסה, לא יהיו נתונים לתפיסה או לעיקול מכל סוג שהוא בכל הליך עקב אירוע שאירע לפני ביצוע העבירה כאמור, אלא באחת מאלה:

(1)התפיסה או העיקול מבוקשים בעטיו של מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה;

(2)כלי הטיס, המטען או הכבודה לא הוצאו מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;

(3)כלי הטיס, המטען או הכבודה הוצאו מישראל אחרי הנחיתה והוחזרו אליה כדין.

(ג)הרשויות המוסמכות בישראל רשאיות שלא לנהוג לפי סעיף זה אם מדינת הרישום של כלי הטיס שנחת או המדינה שהנוסע נמנה עם אזרחיה, הכל לפי הענין, אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.