סעיף 13 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006, תנאי הפיקוח והמעקב.

(א)החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין, יקבע בצו את התנאים האלה:

(1)חובת התייצבות והודעה לפי סעיף 20(א) ו־(ב);

(2)חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;

(3)חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;

(4)חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.

(ב)בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עבריין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת; בסעיף קטן זה, ”מגבלה“ – לרבות איסור:

(1)מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 (בחוק זה – סמים מסוכנים);

(2)מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;

(3)מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;

(4)מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;

(5)מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;

(6)מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;

(7)מגבלה על התחברות עם קטינים;

(8)מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;

(9)מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;

(10)מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;

(11)מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;

(12)מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.

(ג)בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ואם החליט בית המשפט להחיל על עבריין המין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח בהתאם להוראות סעיף 20ד – יקבע את תנאי הפיקוח בהתחשב בהתקדמות תכנית כאמור; ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה.