סעיף 4 לצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס״א–2001, הגבלת זכאות.

(א)הביטוח הרפואי לא יגביל את זכאותו של עובד לשירות מן השירותים המנויים בצו זה, ואולם ניתן לכלול בביטוח הרפואי הגבלות כמפורט להלן:

(1)שירותי בריאות לאישה בקשר להריון, במשך תשעת החודשים הראשונים, במצטבר, שבהם התקיימו יחסי עובד־מעביד בינה לבין מעביד אחד או יותר בישראל, זולת במצב חירום רפואי;

(2)לא יינתנו לעובד שירותים שהוא נזקק להם מחמת בעיה רפואית הנובעת ממצב רפואי שקדם למועד הראשון שבו הסדיר בעבורו מעביד כלשהו בישראל ביטוח רפואי (להלן – מצב רפואי קודם), וזאת במשך שלוש השנים הראשונות שממועד תחילתו של צו זה או מן המועד הראשון האמור (להלן – המועד הראשון) לפי המאוחר, אם נתקיים אחד משני אלה:

(א)העובד עצמו אישר, כי הבעיה הרפואית שבשלה נזקק לשירות נובעת ממצב רפואי קודם;

(ב)רופא אישר, על פי ממצאים שלפניו, כי הבעיה הרפואית שבשלה נזקק העובד לשירות, נובעת ממצב רפואי קודם.

ואם שהה האדם מחוץ לישראל, לאחר המועד הראשון (להלן – שהייה) תקופה או תקופות העולות על 90 ימים רצופים, או על 120 ימים רצופים אם השהייה הפרידה בין תקופות העסקה אצל אותו מעביד – יראו כמועד הראשון, לענין פסקה זו, את המועד הראשון לאחר השהייה שבו היה העובד מבוטח בביטוח רפואי.

אין בהוראות פסקה זו כדי לאפשר למבטח להגביל מתן שירותי בריאות לעובד, שהוא נזקק להם במצב חירום רפואי הנובע ממצב רפואי קודם, לשם ייצוב מצבו הרפואי עד למצב המאפשר המשך הטיפול בו מחוץ לישראל, או להגביל מתן שירותי בריאות אחרים, הדרושים לו עקב אותו מצב רפואי קודם, בתקופת 30 הימים שלאחר אישור הרופא כאמור או הקביעה בדבר ייצוב מצבו הרפואי כאמור;

(3)קבע רופא כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה נתקבל לעבודה אצל מעבידו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה, בתוך פרק זמן של תשעים ימים מן המועד שבו נבדק על ידו, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו, לא יהיה העובד זכאי אלא לשירותים רפואיים שהוא נזקק להם במצב חירום רפואי לשם ייצוב מצבו הרפואי, עד למצב המאפשר המשך הטיפול בו מחוץ לישראל, וכן לשירותים רפואיים אחרים, שהוא נזקק להם בתקופת 30 הימים שלאחר קביעת הרופא כאמור או הקביעה בדבר ייצוב מצבו הרפואי כאמור;

(4)השירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות שלפי צו זה לא יינתנו לעובד, אם נזקק להם עקב –

(א)תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;

(ב)פעולת איבה, כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970, אם הוא ”נפגע“ כהגדרתו באותו חוק.

(ב)נכללה בביטוח הרפואי תניה המגבילה את זכאותו של עובד לשירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), יכלול הביטוח הרפואי גם זכאות של העובד לתשלום מלוא ההוצאות הקשורות לטיסתו מישראל, בכל מקרה שבו מחייב מצבו הרפואי ליווי או סידורים מיוחדים אחרים, בעת הטיסה; נכללה בביטוח הרפואי תניה המגבילה את זכאותו של עובד לשירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול הביטוח הרפואי גם זכאות של העובד לתשלום מלוא ההוצאות לטיסתו מישראל, לרבות ליווי או סידורים מיוחדים אחרים בעת הטיסה, המתחייבים ממצבו הרפואי של העובד.

(ג)אישור רופא כי הבעיה הרפואית שבשלה נזקק עובד לשירות נובעת ממצב רפואי קודם וקביעת רופא כי עובד הגיע לייצוב מצבו הרפואי ייעשו בידי רופא מומחה, וקביעת רופא בדבר אי כשירות עובד לעבודתו, אף בהינתן לו טיפול רפואי, תיעשה בידי רופא מומחה לרפואה תעסוקתית.

(ד)הזכאות לשירותים לפי פסקאות (2) או (3) בסעיף קטן (א) לא תופסק ושלושים הימים האמורים באותן פסקאות לא יימנו, אלא ממועד האישור הסופי או הקביעה הסופית שניתנו לפי סעיף 9(א), ואולם לא יראו כסופית קביעה כאמור בדבר ייצוב מצבו הרפואי של עובד, משניתנה קביעה כאמור בסעיף 9(ב).