סעיף 14ח לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ״ז–1996, חישוב תקופת המאסר בישראל וסדר נשיאת המאסר.

(א)בית המשפט יקבע את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל לפי אחד מאלה:

(1)אם הוטל על הנידון בפסק החוץ מאסר שאינו חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני ישראל, ינוכו מתקופת המאסר שנקבעה בפסק החוץ שני אלה:

(א)תקופת המאסר שנשא הנידון מחוץ לישראל על פי פסק החוץ ותקופת המעצר שבה היה נתון בשלה מחוץ לישראל, כאמור בסעיף 11 לחוק העונשין;

(ב)תקופת המעצר שבה היה הנידון נתון בישראל לפי חלק זה;

(2)אם הוטל על הנידון בפסק החוץ עונש מאסר חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני העונשין של ישראל, תהיה תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל, בניכוי התקופות האמורות בפסקה (1).

(ב)הוראות סעיף 10(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, על נשיאת מאסר לפי חלק זה.

(ג)לענין סעיף זה, ”העונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני ישראל“ – העונש המרבי שנקבע לעבירה בין במועד עשייתה ובין ביום החלטת בית המשפט לפי סעיף זה, לפי העונש הקל יותר.