סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, הגבלת זכאותם של נפגעים.

נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:

(1)מי שגרם לתאונה במתכוון;

(2)מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ״ד–1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;

(3)מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;

(4)מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;

(5)מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;

(6)בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.