סעיף 24 לתקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, המצאת כתבי בי־דין.

(א)בכפוף לאמור בתקנות אלה, כתב בי־דין, למעט אזהרה (בתקנה זו – כתב), יומצא או יימסר בדרך הקבועה בפרק י״ט לתקנות סדר הדין, והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדואר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת.

(ב)נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם; הועבר דבר דואר לבית הדואר באמצעות בית דפוס של מערכת ההוצאה לפועל, ייחשב שהגיע אל בית הדואר 7 ימים לאחר העברתו באופן ממוכן ממערכת ההוצאה לפועל אל בית הדפוס.

(ג)בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן – דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי החוק בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה.

(ד)אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה.

(ה)תקנה 12(ג1) עד (ג3) תחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתב בי־דין במסירה אישית.