סעיף 37יב לתקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, חובותיו של חוקר ההוצאה לפועל.

(א)חוקר הוצאה לפועל –

(1)לא יציג עצמו ככזה בעל־פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו;

(2)יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה;

(3)לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור;

(4)לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה;

(5)לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו.

(ב)חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור.

(ג)לענין תקנה זו, ”חייב“ או ”זוכה“ – לרבות אח, אחות, בן־זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה – לרבות חברה־אם וחברה־בת, כמשמעותן או כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם.