סעיף 11 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, הכרזת ועדת שרים על ארגון טרור או על פעיל טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל.

(א) (1)הכריז גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאי שר הביטחון, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז בצו כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, אם יש לשר יסוד סביר להניח כי מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(א), ואולם לעניין האמור באותו סעיף תחול ההגדרה ”מעשה טרור“ שבסעיף 10.

(2)הכריז גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כי אדם זר הוא פעיל טרור, והיה לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא פעיל טרור, רשאי הוא להכריז בצו כי האדם האמור הוא פעיל טרור; בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה, לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי פסקאות (1) או (3), רשאי שר הביטחון לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא פעיל טרור.

(3)הכריזו מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או מי שהיא הסמיכה לכך (בסעיף זה – מועצת הביטחון) כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור ולא הוכרז עליו שהוא ארגון טרור לפי סימן א׳, או הכריזה מועצת הביטחון כי אדם זר הוא פעיל טרור, יחולו הוראות אלה:

(א)יראו את חבר בני האדם הזר או את האדם הזר, בתקופה האמורה בפסקת משנה (ב), כאילו הוכרז עליו בישראל שהוא ארגון טרור או שהוא פעיל טרור, לפי העניין (בסעיף זה – אימוץ זמני של הכרזה);

(ב)אימוץ זמני של הכרזה ייכנס לתוקף במועד פרסום הכרזת מועצת הביטחון באתר האינטרנט שלה, ויעמוד בתוקפו עד המועד כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין ארגון טרור – עד להכרזה של שר הביטחון על ארגון הטרור לפי פסקת משנה (ג) או לפי סימן א׳ ואם החליט שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, שלא להכריז כאמור – עד למועד החלטתו, או עד תום שלושה חודשים ממועד הפרסום של הכרזת מועצת הביטחון, לפי המוקדם; שר הביטחון רשאי, מטעמים שיירשמו, ביוזמתו או לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 90 ימים;

(2)לעניין פעיל טרור – עד להכרזה של שר הביטחון על פעיל הטרור לפי פסקת משנה (ג) ואם החליט שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, שלא להכריז כאמור – עד למועד החלטתו, או עד תום 60 ימים ממועד הפרסום של הכרזת מועצת הביטחון, לפי המוקדם;

(ג)נכנס אימוץ זמני של הכרזה לתוקף כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז בצו על חבר בני האדם הזר שהוא ארגון טרור או על האדם הזר שהוא פעיל טרור.

(ב) (1)שר הביטחון לא יכריז לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) או (3)(ג), כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, אם אותו חבר בני אדם הוכרז ארגון טרור או אם יש כוונה להכריז עליו כאמור, לפי הוראות סימן א׳.

(2)הוכרז כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3)(ג), ולאחר מכן הוכרז בהכרזה קבועה כי הוא ארגון טרור לפי סעיף 6, תיחשב ההכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) או (3)(ג) בטלה עם כניסתה לתוקף של ההכרזה הקבועה.

(ג)(בוטל).

(ד)ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת שר הביטחון, לקבוע שהחלטה על הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1), (2) או (3)(ג) תהיה של ועדת השרים או של הממשלה; קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום שר הביטחון, למעט לעניין הסמכות להאריך מועדים לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(1) או לפי סעיף 7(ד) כפי שהוחל בסעיף 13(א); שר הביטחון יפרסם בצו הכרזה לפי סעיף קטן זה.

פורסמו צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור), התשע״ח–2018 וצו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור), התשע״ט–2018.