סעיף 48 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, הארכת מעצר שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון חמורה.

על אף האמור בסעיף 16(2) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת ביטחון חמורה בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 47, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ־20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על 72 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 144 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצרה מביניהן.