סעיף 9 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, מידע חסוי.

(א)הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת ראש רשות ביטחון, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי); לשם קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה, אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו.

(ב)הוועדה המייעצת רשאית לבסס את המלצתה לפי סעיפים 5(ה) או 7(ג) על מידע חסוי, ורשאית היא לשם כך לקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות או למגיש בקשת הביטול, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ותעביר לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי שהכין ראש רשות הביטחון שביקש את חסיון המידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי.

(ד)קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי ראש רשות הביטחון לבקש ממנה שהמידע האמור לא יובא בחשבון לביסוס המלצתה והחלטת שר הביטחון לפי סעיפים 5, 6 או 7; ביקש ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע והוא לא יועבר למבקש ולבא כוחו.

(ה)בסעיף זה, ”ראש רשות ביטחון“ – לרבות עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ולעניין זה, ”עובד בכיר“ – קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, או עובד בכיר ברשות ביטחון אחרת, לפי העניין.