סעיף 20 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016, רישיון לייצור רכב ושיווקו.

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:

(1)הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;

(3)לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;

(4)הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;

(5)לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;

(6)הוא המציא למנהל כתב התחייבות –

(א)לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי סעיף 27;

(ב)לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי סעיף 28;

(7)הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;

(8)הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.