סעיף 3 לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998, חובת מבטח.

(א)שילם מבטח תגמולי ביטוח לבעל רכב ורכש בו זכות לבעלות מכוח הסכם עם בעל הרכב או מכוח הוראה על פי דין, יחולו הוראות אלה:

(1)הודיע שמאי רכב לרשות הרישוי על רכב באבדן גמור או החליט המבטח להעביר את הרכב לפירוק כללי – יעביר המבטח את הרכב לעסק שמורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב ויחזיר את רישיון הרכב לרשות הרישוי;

(2)מכר המבטח רכב שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון –

(א)ימציא לרוכש הרכב עותק משומת רכב שערך שמאי הרכב שבדק את הרכב לאחר קרות הנזק, אם ישנה;

(ב)יחזיק ברשותו את רישיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב, אלא אם כן אותו רוכש המציא לו אישור של מוסך שניתן לו רישיון לפי דין ושלפיו תוקן הרכב, ואם הוחלף חלק, הורכב במקומו חלק חדש או חלק משומש שנרשם לפי הוראות חוק זה;

(ג)ישמור מסמכים שהומצאו לו לפי סעיף זה ולפי סעיף 7א לתקופה כפי שיקבע השר;

(3)הורכב חלק ברכב כאמור בפסקה (2)(ב), יצורפו לאישור של המוסך בהתאם לפסקה האמורה גם שומת רכב, חשבונית מס בשל התיקון שתכלול את רשימת החלקים שהורכבו, ולצד כל חלק יצוין אם החלק חדש או משומש ותעודת בדיקה.

(א1)בסעיף זה –

”חוות דעת של שמאי רכב“ – (בוטלה);

”שומת רכב“ – כהגדרתה בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;

”פירוק כללי“ – פירוק הרכב באופן שהרכב לא יהיה כשיר עוד לנסיעה בו;

”תעודת בדיקה“ – כפי שקבע השר לפי הפקודה.

פורסמו תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס״ז–2007.

(ב)(בוטל).