סעיף 42 לתקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים), תש״ל–1970, דרישות לפירוט.

(א)יינתן גילוי לכל שינוי במדיניות החשבונאית, שינוי אומדן או תיקון טעות שנעשו בתקופת הדיווח, ולרבות פירוט זה:

(1)שינה התאגיד בתקופת הדיווח מדיניות חשבונאית שיישם בתקופות דיווח קודמות, יוסבר השינוי, יפורטו הנימוקים והסיבות לו, לרבות הסיבות מדוע יישום המדיניות החשבונאית החדשה מספק מידע מהימן ורלוונטי יותר, יצוינו סכומי התיאום לתקופת הדיווח שבה נעשה השינוי ולכל תקופות הדיווח הקודמות הכלולות בדוחות ביניים, אם מעשי; לעניין זה, ”סכום התיאום“ – לכל סעיף בדוחות הביניים המושפע מהיישום ולרווח למניה;

(2)תוקנה טעות מהותית של תקופה קודמת, בדרך של הצגה מחדש בדוחות הביניים, יפורטו בדוחות הביניים שבהם תוקנה הטעות כל פרט הנדרש להבנת הטעות ותיקונה, ולרבות –

(א)מהות הטעות וסכום התיקון בשל הטעות בגין כל תקופה קודמת המוצגת בדוחות הביניים לכל סעיף בדוחות הכספיים המושפע מהיישום ולרווח למניה;

(ב)סכום התיקון בשל הטעות לתחילת התקופה המוקדמת ביותר המוצגת בדוחות הביניים;

(ג)אם הצגה מחדש לתקופה קודמת מסוימת אינה מעשית, פירוט הנסיבות שהובילו לקיומו של מצב זה ותיאור כיצד וממתי הטעות תוקנה;

(3)שינה התאגיד בתקופת הדיווח אומדן חשבונאי, יוסבר השינוי, יפורטו הנימוקים והסיבות לו, יצוין סכום השינוי באומדן, אשר לו השפעה בתקופת הדיווח השוטפת או שחזויה להיות לו השפעה בתקופות דיווח עתידיות, למעט גילוי על ההשפעה בתקופות דיווח עתידיות כאשר אין זה מעשי לאמוד השפעה; לא היה מעשי לאמוד את השפעת שינוי האומדן על תקופות דיווח עתידיות, יינתן גילוי לעובדה זו ולסיבות להעדר יכולת האמידה.

(ב)הפירוט יובא בנפרד בביאורים ואין חובה לכלול בדו״ח פירוט אשר בנסיבות הענין אינו מהותי.

(ג)בדוחות יסומן כל סכום שהוצג או שסווג מחדש.