סעיף 46 לפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), סמכות להיכנס.

(א)רשאי פקיד להיכנס בכל עת לחצרים רשויים וליטול כל מד, מידה, דוגמה או חשבון של משקאות משכרים, או חמרים המשמשים לייצורם, אשר ימצא שם, כדי למנוע או לגלות עבירה על הוראות פקודה זו; אלא שאם ברשימונם של חצרים רשויים של יצרן או של סיטונאי נאמר במפורש, כי חלק מהן ישמש לייצורו או למכירתו של יין לצרכי דת, תהא זכות ליטול מד, מידה או דוגמה של משקאות או של חמרים מסורה רק לפקיד שהורשה לכך בכתב מאת המנהל; וכל אדם הנמנע או המסרב, בעצמו או על ידי מי שפועל לפי הוראותיו או בהסכמתו, להכניס פקיד כשהוא ממלא תפקידו כאמור, דינו – קנס מאה לירות.

(ב)פקיד או שוטר רשאי להיכנס בכל עת, בלא צו, לכל חצרים או מקום ולערוך בהם חיפוש, אם יש לו יסוד להניח, כי משקאות משכרים, או מזקקה, או כלים או חמרים המשמשים לייצורם של המשקאות, מוחזקים או מצויים בהם שלא כדין, ורשאי הוא לפרוץ ולהיכנס אליהם בכוח ולתפוס כל מזקקה או כלי או משקה או חומר הנמצאים בהם; אך אין להשתמש בזכות הכניסה והתפיסה לגבי בית מגורים אלא אם ניתן על כך צו חיפוש מאת שופט של בית משפט שלום.

(ג)מזקקה, כלי, משקה או חומר שנתפסו לפי סעיף קטן (ב) יחולטו, ובעלם או האדם שברשותו נמצאו, דינם – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות, וכל אדם שנמצא באותם חצרים או באותו מקום, דינו – קנס 500 לירות.

(ד)המפריע לפקיד במילוי תפקידו, או המתקיף אותו, דינו – מאסר שנתיים או קנס 5,000 לירות.