סעיף 7 לחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012, תנאים שיש לקיימם בתקופת הרישום.

(א)המנהל רשאי לקבוע ברישום של ציוד רפואי בפנקס, תנאים בעניינים המפורטים להלן, שיש לקיימם בתקופת הרישום של הציוד הרפואי, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא להוסיף על התנאים כאמור או לשנותם בכל עת, בהחלטה מנומקת:

(1)חובת בעל הרישום לבצע בדיקה של אצווה ראשונה של הציוד הרפואי בטרם שיווקו לראשונה בישראל;

(2)הגבלת השימוש בציוד הרפואי לבעלי הכשרה מקצועית מסוימת בלבד, ואולם המנהל לא יקבע הגבלה כאמור לגבי מכשיר חשמלי הפולט קרינה בלתי מייננת המשמש בטיפול קוסמטי ואינו משמש בטיפול רפואי, המנוי בתוספת השלישית;

(3)התניית השימוש בציוד הרפואי בהוראה של רופא;

(4)כמות הציוד הרפואי שניתן לארוז באריזה אחת, וכן קביעת סוג האריזה, איכותה, סימוניה, צורתה ובטיחותה; תנאים לפי פסקה זו יכול שיהיו שונים לסוגים שונים של צרכנים שלהם ישווק הציוד הרפואי או שיעשו בו שימוש;

(5)סימון הציוד הרפואי;

(6)הגבלות לעניין אופן הפרסום של הציוד הרפואי ותוכנו של הפרסום כאמור;

(7)חובת הפצת עלון למשתמש בציוד הרפואי;

(8)התנאים שבהם יש להוביל או לאחסן את הציוד הרפואי;

(9)קיום הספקה סדירה של הציוד הרפואי לצרכנים, למעט מוסד בריאות, שלהם ישווק הציוד הרפואי או שיעשו בו שימוש, ומתן שירות ותחזוקה נאותה של הציוד הרפואי כאמור;

(10)כל קביעה אחרת הנוגעת לשימוש בטוח בציוד הרפואי.

(ב)המנהל רשאי, על פי בקשה מנומקת מאת מוסד בריאות, לקבוע כי תנאי מהתנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) עד (4), (7) או (8) לא יחול בנוגע לשימוש או לשיווק ציוד רפואי רשום המיועד לשימוש באותו מוסד בריאות, ועל פי בקשה מנומקת מאת תאגיד לציוד רפואי – כי תנאי מהתנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), (7) או (8) לא יחול בנוגע לציוד רפואי רשום המשווק על ידי התאגיד לבית חולים ממשלתי.