סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי), תשי״ח–1958, הוראות מעבר.

(א)במשך שנה אחרי תחילת חוק זה או אחרי הקמת הרשות המקומית הנדונה, הכל לפי המועד המאוחר יותר, לא יועבר נכס שמותר לתת עליו צו הקנייה לפי סעיף 2 ולא תוקנה בו זכות שיש בה כדי להגביל את הבעלות בו אלא בהיתר שר הפנים זולת אם דחה שר הפנים את בקשת הרשות המקומית להקנותו; אולם לא תיפסל עיסקה או העברה על פי הוראות סעיף זה בלבד, אם מקבלי ההעברה או הזכות רכשו את הנכס או את הזכות בתום לב ונתנו תמורה מלאה בעדם.

(ב)הועבר נכס או הוענקה זכות כאמור בסעיף קטן (א) ללא היתר שר הפנים, אולם ההעברה או ההענקה אינן פסולות בהיותן מבוצעות בתום לב ובתמורה מלאה, רשאי שר הפנים, על פי בקשת הרשות המקומית הנדונה, לאשר בתעודה, שאילולא ההעברה או ההענקה היה מקנה את הנכס לרשות המקומית מכוח חוק זה או היה מקנה אותו חפשי מהזכות שהוענקה, הכל לפי הענין; ניתנה תעודה כאמור, חייב מי שביצע את ההעברה או ההענקה בתשלום פיצויים לרשות המקומית בעד סיכול ההקנייה כאמור, בשיעור שייראה צודק לבית המשפט בנסיבות הענין.

(ג)הרואה את עצמו נפגע על ידי תעודה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לבקש סעד על ידי הגשת תובענה נגד המדינה והרשות המקומית לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית או על ידי טענות הגנה בתביעת פיצויים לפי סעיף קטן (ב); הוראות הסעיפים 9, 10, 11 ו־12 יחולו על הליכים אלה בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ד)אם אחרי יום כ״ג בתמוז תשי״ז (22 ביולי 1957) ולפני תחילתו של חוק זה הועבר נכס כמפורט בסעיף 2 לאדם שאין לתת נגדו צו הקנייה לפי חוק זה, או שהוענקה תוך אותה תקופה זכות בנכס לטובת אדם כאמור, שלא בקשר עם השירות הציבורי או המטרה הציבורית שהנכס משמש או נועד לשמש, רשאית הרשות המקומית לתבוע בבית המשפט המחוזי את ביטול ההעברה או הזכות ובית המשפט רשאי לבטלן אם ראה שמן הצדק לעשות כן, והכל בתנאים שייראו לבית המשפט.