הנוסח המלא של תקנות הדגל והסמל (השימוש בדגל המדינה), תשי״ג–1953, ב-5 סעיפים.

(א)לא ישתמש אדם בדגל המדינה בפומבי אלא אם –

(1)הדגל עשוי כמצוייר וכמתואר בהכרזה על דגל מדינת ישראל, ובמידות המצויינות בה, או במידות אחרות, ובלבד שיישמר בהן היחס שבין הדגלים המצויינים באותה הכרזה;

(2)הדגל הוא במצב ראוי לשימוש בכבוד;

(3)השימוש בדגל הוא במקום, בזמן, בנסיבות ובצורה שאין בהם משום פגיעה בכבוד הדגל.

(ב)דגל המדינה העשוי כדין מותר להשתמש בו בכיסוי ארונו של נפטר שהלוויתו נערכת מטעם המדינה או מטעם צבא ההגנה לישראל.

(א)לא יניף אדם את דגל המדינה על תורן אלא אם אורך התורן הוא פי שלושה בקירוב מרחבו של הדגל.

(ב)לא יניף אדם את דגל המדינה אלא בקצהו העליון של התורן, אך מותרת הנפתו באמצעיתו של התורן לאות אבל.

(א)לא יניף אדם את דגל המדינה עם דגלים אחרים בקבוצה אחת אלא מתוך שמירה על כללים אלה:

(1)לא יונף דגל המדינה ודגל אחר על תורן אחד;

(2)דגל המדינה יונף בצד ימין, כשפני המניף מן המבנה חוצה, או בתווך;

(3)שום דגל לא יהיה גדול במידתו מדגל המדינה ולא מורם ממנו;

(4)תרנו של שום דגל לא יהיה ארוך מתרנו של דגל המדינה;

(5)דגל המדינה יורם ראשון ויורד אחרון.

(ב)לא יניף אדם את דגל המדינה עם דגלי מדינות או אומות אחרות, אלא אם היו כל הדגלים שווים בגדלם.

העובר על הוראה מתקנות אלה, דינו – קנס עד ‎50-‎ ל״י.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הדגל והסמל (השימוש בדגל המדינה), תשי״ג–1953“.