סעיף 6 לחוק המועמדים להתישבות חקלאית, תשי״ג–1953, טעמים להרחקה.

(א)הועדה לא תחליט על הרחקת מועמד מישוב חקלאי, אלא אם שוכנעה שנתקיימו במועמד אחד מאלה:

(1)מזניח, דרך קבע, את עיבוד משקו ללא סיבה מספקת לכך;

(2)גורם ביודעין נזק למקרקעים או למטלטלים שקיבל ממוסד מיישב לצורך התישבותו, או משתמש בהם, דרך קבע, שלא לצורך התישבותו תוך כדי הזנחת השימוש בהם במידה הדרושה לצרכי התישבותו;

(3)נוהג להפר חובות שתקנון הישוב מטיל עליו או חובות שהוטלו עליו על ידי הישוב החקלאי בהתאם לאותו תקנון;

(4)נוהג להפר את השלום בישוב על ידי מעשי אלימות או איומים במעשי אלימות, בחברה או במשפחה.

(ב)ועדה לא תחליט על הרחקת מועמד מישוב חקלאי בשל השקפותיו.

(ג)בסעיף זה, ”תקנון הישוב“ פירושו –

(1)הכללים אשר ההתחייבות לקיימם על ידי מתיישב משמשת תנאי להתישבותו באותו ישוב, בין שהמועמד התחייב בהם בשעת התישבותו ובין לאחר מכן; או

(2)אם אין כללים כאמור בפסקה (1) ותושבי הישוב אורגנו להתישבותם על ידי גוף התישבותי ארצי לפני תחילת תקפו של חוק זה – הכללים העיקריים שהיו כלולים, בשעת התישבותו של המועמד, בתקנון לדוגמה שנקבע על ידי אותו גוף בשביל ישובים שהוא מארגן את התישבותם ושהתחייבות המתיישבים לקיימם משמשת תנאי להתישבותם.