סעיף 30 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006, הצהרה על מותו של נספה השואה.

(א)ועדת הערר רשאית להצהיר על מותו של נספה השואה ויהיו לה לשם כך כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לעניני משפחה, לפי חוק הצהרות מוות, התשל״ח–1978; על בקשה להצהרת מוות והדיון בה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי החוק האמור, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה, לקבוע דרך כלל כי הוראה מההוראות האמורות לא תחול או כי תחול בשינויים.

(ב)הוגשה לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, רשאית היא להעביר את הבקשה לבית המשפט לעניני משפחה, אם ראתה לנכון לעשות כן, לאור מורכבות הבקשה או מטעם אחר.

(ג)החליטה ועדת הערר בבקשה להצהרת מוות, שהוגשה לה בעקבות החלטת החברה לפי סעיף 22(ג), תעביר העתק מההחלטה לחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה שהוגשה לה, בהסתמך על החלטת ועדת הערר.

(ד)הצהרת מוות שניתנה בהתאם לסעיף זה, כוחה יפה לצורך מתן צו ירושה או צו קיום צוואה שישמשו לקבלת נכס לפי חוק זה, או לשם מתן החלטת החברה כאמור בסעיף 22(ג), לצרכים אלה בלבד.