הנוסח המלא של תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ״ח–1998, בשני סעיפים.

עמותה מוכרת רשאית לגבות תשלומים, בעד השירותים המפורטים להלן:

(1)חוות דעת של עובד סוציאלי, לרבות ביקורים והתייעצויות, הן לשם בדיקת כשירותו של מבקש לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי (להלן – המבקש), והן לאחר מסירת ילד למבקש;

(2)חוות דעת של פסיכולוג וכן ייעוץ או טיפול, הן לשם בדיקת כשירותו של המבקש והן לאחר מסירת ילד למבקש;

(3)חוות דעת רפואית על אודות המבקש, לרבות בדיקות רפואיות וייעוץ מקצועי;

(3א)אישור רפואי לפי תקנה 2(ב) לתקנות הכניסה לישראל (בקשה לאישור כניסתו לישראל של ילד באימוץ בין־ארצי), התשנ״ח–1998, שניתן בידי רופא העמותה;

(4)חוות דעת משפטית, בדבר מילוי דרישות החוק ובדיקת תוקפם של מסמכים הנדרשים לפי החוק;

(5)ליווי המבקש במדינת החוץ לרבות העמדת מתורגמן והוצאות נסיעה במדינת החוץ הנדרשות לצורך הליך האימוץ והכנת הילד לקראת האימוץ;

(6)שירותים אחרים הנדרשים, על פי הדין בישראל, לצורך האימוץ הבין־ארצי;

(6א)שירותים או הליכים אחרים הנדרשים במדינת החוץ לצורך האימוץ הבין־ארצי;

(7)שירותי משרד שמספקת העמותה המוכרת, לרבות תפעולה השוטף של העמותה.

(א)התשלומים המרביים שעמותה מוכרת רשאית לגבות בעד השירותים וההוצאות שהוציאה בפועל בישראל ובמדינת החוץ, למעט הוצאות טיסה והוצאות שהייה של המבקש במדינת החוץ, לא יעלו על סכום השווה ל־22,000 יורו.

(ב)עמותה מוכרת לא תגבה ממבקש תשלומים אלא בישראל.

(ג)בתקנה זו, ”תשלומים“ – לרבות בדרך של נתינת מתנה או תרומה.