סעיף 18 לפקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], תש״ם–1980, קנס על שפיכת שמן למי־ים.

(א)נשפך שמן או ניתן לו לזרום למי־ים, במישרין או בעקיפין, מכל כלי שיט או אליו, לכלי שיט אחר או ממנו, או לכל מקום ביבשה או ממנו, בעלו או קברניטו של כלי השיט שממנו נשפך השמן או שממנו ניתן לו לזרום, או התופש במקרקעין או האחראי למיתקן, לפי הענין, דינו – קנס 329,000 שקלים חדשים ואם כבר הורשע פעם בעבירה לפי סעיף זה, דינו – קנס כאמור או מאסר שנה אחת.

(ב)נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לה גם כל מנהל, שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה.

(ג)העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של מי־ים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.

(ד) (1)בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2)לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3)אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ה)עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.