סעיף 10 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014, עיון בערר.

ערר יובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית דין, והוא רשאי –

(1)למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתו או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצא בית הדין שאין לו סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות בית הדין, או שהוא טורדני או קנטרני;

(2)להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 6;

(3)להורות לעורר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שהורה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורה;

(4)להחליט כי המשיב יגיש לבית הדין כתב תשובה לפי פרק ד׳ (להלן – כתב תשובה) לערר כולו או לעניינים שהגדיר.