סעיף 4 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014, כתב ערר.

(א)ערר ייפתח בהגשת כתב ערר לבית הדין.

(ב)כתב ערר יוגש בחתימת העורר או בא כוחו, במועד שנקבע בסעיף 13כד(ב) לחוק.

(ג)בכתב ערר ייכללו כל אלה:

(1)שם העורר באותיות עבריות; ולגבי עורר שאינו אזרח או תושב ישראל – גם באותיות לטיניות;

(2)אזרחותו של העורר, נתינותו או תושבותו, ואם יש יותר מאחת – כולן;

(3)מספר תעודת זהות או מספר דרכון של העורר, ואם יש בידו יותר מדרכון אחד – מספרי הדרכונים, וכן צילום של מסמכים אלה;

(4)לגבי עורר שמוחזק במשמורת או במאסר – מספר מוחזק או מספר אסיר;

(5)אם אין בידי העורר מספר זיהוי כמפורט בפסקה (3) או (4) – מספר הבקשה שהוגשה לרשות;

(6)מענו והמען להמצאת כתבי בי־דין, הודעות ומסמכים;

(7)מספר הטלפון וכתובת דואר אלקטרוני להתקשרות;

(8)אם העורר מיוצג – גם שם עורך הדין, מענו וכל פרטי ההתקשרות עמו, כאמור, וכן ייפוי כוח תקף;

(9)תיאור ההחלטה נושא הערר והמועד שבו פורסמה כדין או שבו העורר קיבל הודעה עליה או שבו נודע לעורר עליה, לפי המוקדם;

(10)פירוט העובדות שעליהן מסתמך העורר;

(11)פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערר;

(12)הסעד המבוקש.

(ד)העובדות בכתב הערר יאומתו בתצהיר חתום ביד העורר ומאומת כדין, שיצורף לו, ושיהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.