סעיף 3 לחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017, אוכלוסיית היעד.

(א)בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית רשאי לשרת רק מי שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן, והכול בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות, בהתחשב, בין השאר, במקומות השירות הפנויים ובהתאמה לתפקידי השירות, וכן בכפוף למסגרת התקציב שיועד לכך בחוק התקציב השנתי:

(1)הוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 (בסעיף זה – תושב קבע);

(2)הוא פטור מחובת שירות סדיר או שצבא הגנה לישראל אישר בכתב לרשות כי הוא לא נקרא לשירות סדיר ואינו צפוי להיקרא לשירות כאמור;

(3)מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 24 שנים, ולעניין מי שהוא מתמודד נפש כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000, או מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988 – טרם מלאו לו 27 שנים;

(4)הוא ביקש לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), השר, בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהן גם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע, יהיה רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן.

פורסמו תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020.

(ג) (1)על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, מי שמלאו לו 17 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, אם הוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, נתנו את הסכמתם לכך בכתב, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן.

(2)לעניין הסכמת ההורים כאמור בפסקה (1), די בהסכמת הורה אחד אם יש קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר את עמדתו.

(3)לא יראו בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי סעיף קטן זה העסקה לפי חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953.

(4)השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שירות כאמור בסעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין קבלה לשירות כאמור, בשים לב, בין השאר, להוראות חוק לימוד חובה, התש״ט–1949.