סעיף 18 לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, השתתפות בהוצאות.

(א)הוצאות שהוציא בעל בית להתקנת מקלט או לעשיית תיקונים ושינויים בו, לפי הוראות חוק זה, רשאי הוא לגבותן מדיירי הבית אותה שעה, לפי המפורט בזה: –

(1)בבית שבנייתו הושלמה לפני יום ב׳ בתמוז תש״ה (1 ביולי 1945) (להלן – היום הקובע) חמישים אחוזים של ההוצאות;

(2)בבית שבנייתו הושלמה ביום הקובע או אחריו, בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ולאחר מכן, עשרים וחמישה אחוזים של ההוצאות;

(3)בבית שבנייתו הושלמה לפני היום הקובע ונוספה אליו קומה או חלק אחר ביום הקובע או אחריו, כאמור בפסקה (2) – מחלקים את ההוצאות בין דיירי החלק הקודם ובין דיירי החלק הנוסף באופן יחסי למספר החדרים שבכל אחד מהם, ודיירי החלק הקודם משתתפים בחמישים אחוזים, ודיירי החלק הנוסף בעשרים וחמישה אחוזים.

(ב)היו חילוקי דעות בין בעל בית ובין דייריו בנוגע לסכום ההוצאות שבעל הבית הוציא להתקנת מקלט או להחזקתו, ייחשב הסכום שיאושר על ידי הרשות המקומית כסכום ההוצאות שהוצאו למעשה.