סעיף 2 לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, שירות ההתגוננות האזרחית.

מוקם בזה שירות ההתגוננות האזרחית, שיארגן וינהל את ההתגוננות האזרחית במדינה, ולמטרה זו יהיה מוסמך –

(א)להכין ולבצע תכניות התגוננות אזרחית למדינה כולה או לכל שטח משטחיה;

(ב)לאמן את חברי הגא לתפקידי התגוננות אזרחית, לציידם, לארגנם ביחידות, לקבוע את סדרי הפיקוד והמשמעת ביחידות אלה ודרכי פעולתן;

(ג)לקבוע מדים או סימני היכר מיוחדים לחברי הגא;

(ד)להתקשר בחוזים, להחזיק במקרקעים ולרכוש מטלטלים;

(ה)לעשות עבודות בקרקע, להתקין מבנים ומיתקנים ולקיימם;

(ו)להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה או בשעת תמרוני הגא;

(ז)לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(ח)לקבוע את אופן מתן ההתרעה לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זה לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

פורסמה הודעה בדבר קביעת אותות אזעקה וארגעה (י״פ תשל״ה, 2166).

(ט)להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(י)לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

(יא)לפעול – באישור שר הבטחון, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית.